Text Box: הספר מתי 21 
1 ויהי כאשר קרבו לירושלים ובאו אל בית פגי בהר הזיתים וישלח ישוע שנים מן התלמידים׃ 2 ויאמר אליהם לכו אל הכפר אשר ממולכם שם תמצאו אתון אסורה ועיר עמה התירו אתם והביאו אלי׃ 3 וכי יאמר איש אליכם דבר ואמרתם האדון צריך להם וברגע ישלחם׃ 4 וכל זאת היתה למלאת הנאמר ביד הנביא לאמר׃ 
5 אמרו לבת ציון הנה מלכך יבוא לך עני ורכב על חמור ועל עיר בן אתנות׃ 
6 וילכו התלמידים ויעשו כאשר צוה אתם ישוע׃ 7 ויביאו את האתון ואת העיר וישימו עליהם את בגדיהם וירכיבהו עליהם׃ 8 ורב ההמון פרשו את בגדיהם על הדרך ואחרים כרתו ענפי עצים וישטחום על הדרך׃ 
9 והמון העם ההלכים לפניו ואחריו קראו לאמר הושע נא לבן דוד ברוך הבא בשם יהוה הושע נא במרומים׃ 
10 ויהי בבאו ירושלים ותהם כל העיר לאמר מי הוא זה׃ 11 ויאמרו המני העם זה הוא הנביא ישוע מנצרת אשר בגליל׃ 
12 ויבא ישוע אל מקדש האלהים ויגרש משם את כל המוכרים והקונים במקדש ויהפך את שלחנות השלחנים ואת מושבות מכרי היונים׃ 13 ויאמר אליהם הן כתוב כי ביתי בית תפלה יקרא ואתם שמתם אתו למערת פריצים׃ 
14 ויגשו אליו עורים ופסחים במקדש וירפאם׃ 15 ויהי כראות הכהנים הגדולים והסופרים את הנפלאות אשר עשה ואת הילדים הצעקים במקדש ואמרים הושע נא לבן דוד ויחר להם׃ 16 ויאמרו אליו השמע אתה את אשר אלה אמרים ויאמר ישוע אליהם כן הכי קרא לא קראתם מפי עוללים ויונקים יסדת עז׃ 17 ויעזבם ויצא מחוץ לעיר אל בית היני וילן שם׃ 
18 ובבקר שב אל העיר והוא רעב׃ 19 וירא תאנה אחת על הדרך ויקרב אליה ולא מצא בה מאומה מלבד העלים ויאמר אליה מעתה לא יהיה ממך פרי עד עולם ותיבש התאנה פתאם׃ 
20 ויראו התלמידים ויתמהו לאמר איך יבשה התאנה פתאם׃ 21 ויען ישוע ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אם תהיה לכם אמונה ואינכם מסתפקים לא לבד כמעשה התאנה הזאת תעשו כי גם באמרכם אל ההר הזה הנשא והעתק אל תוך הים היו תהיה׃ 22 וכל אשר תשאלו בתפלה ואתם מאמינים תקחהו׃ 
23 ויבא אל המקדש ויהי בלמדו שם ויגשו אליו ראשי הכהנים וזקני העם ויאמרו באי זו רשות אתה עשה אלה ומי נתן לך הרשות הזאת׃ 24 ויען יושע ויאמר אליהם גם אני אשאלה אתכם דבר אחד אשר אם תגידו אתו לי גם אני אגיד לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃ 25 טבילת יוחנן מאין היתה המן השמים אם מבני אדם ויחשבו בלבבם לאמר׃ 26 אם נאמר מן השמים יאמר אלינו מדוע אפוא לא האמונתם לו ואם נאמר מבני אדם יראים אנחנו את המון העם כי כלם חשבים את יוחנן לנביא׃ 27 ויענו את ישוע ויאמרו לא ידענו ויאמר אליהם גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃ 
28 אבל מה דעתכם איש היה ולו שני בנים ויגש אל הראשון ויאמר בני לך היום ועבד בכרמי׃ 29 ויען ויאמר אינני אבא ואחרי כן נחם וילך׃ 30 ויגש אל השני וידבר כזאת גם אליו ויען ויאמר הנני אדני ולא הלך׃ 31 מי משניהם עשה את רצון האב ויאמרו אליו הראשון ויאמר להם ישוע אמן אמר אני לכם המוכסים והזונות יקדמו אתכם לבוא אל מלכות האלהים׃ 32 כי יוחנן בא אליכם בדרך צדקה ולא האמנתם לו אבל המוכסים והזונות הם האמינו לו ואתם ראיתם ולא שבתם אחרי כן להאמין לו׃ 
33 משל אחר שמעו איש בעל בית היה ויטע האיש כרם ויעש גדר סביב לו ויחצב יקב ויבן מגדל בתוכו ויתנהו אל כרמים וילך בדרך מרחוק׃ 34 ויהי בהגיע עת האסיף וישלח עבדיו אל הכרמים לקחת את פריו׃ 35 ויחזיקו הכרמים בעבדיו את זה הכו ואת זה הרגו ואת זה סקלו׃ 36 ויוסף שלח עבדים אחרים רבים מן הראשונים ויעשו ככה גם להם׃ 37 ובאחרונה שלח אליהם את בנו באמרו מפני בני יגורו׃ 38 ויהי כראות הכרמים את הבן ויאמרו איש אל אחיו זה הוא היורש לכו ונהרגהו ונאחזה בנחלתו׃ 39 ויחזיקו בו וידחפוהו אל מחוץ לכרם ויהרגו אתו׃ 40 והנה כבוא בעל הכרם מה יעשה לכרמים ההם׃ 41 ויאמרו אליו ירע לרעים ויאבדם ואת הכרם יתן לכרמים אחרים אשר ישיבו לו את הפרי בעתו׃ 
 42 ויאמר ישוע אליהם הכי קרא לא קראתם בכתובים אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה מאת יהוה היתה זאת היא נפלאת בעינינו׃ 
 43 על כן אני אמר לכם כי תקח מכם מלכות האלהים ותנתן לגוי אשר יעשה את פריה׃ 44 והנפל על האבן ההיא ישבר ואשר תפל עליו תשחקהו׃ 
45 ויהי כשמע הכהנים הגדולים והפרושים את משליו ויבינו כי עליהם דבר׃
46 ויבקשו לתפשו אך יראו מפני המון העם כי לנביא חשבהו׃

מהתנך

הספר מתי 21

(2)ישעיה 62:11- הִנֵּה יְהוָה הִשְׁמִיעַ אֶל־קְצֵה הָאָרֶץ אִמְרוּ לְבַת־צִיֹּון הִנֵּה יִשְׁעֵךְ בָּא הִנֵּה שְׂכָרֹו אִתֹּו וּפְעֻלָּתֹו לְפָנָֽיו׃

(5)זכריה 9:9 - גִּילִי מְאֹד בַּת־צִיֹּון הָרִיעִי בַּת יְרוּשָׁלִַם הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבֹוא לָךְ צַדִּיק וְנֹושָׁע הוּא עָנִי וְרֹכֵב עַל־חֲמֹור וְעַל־עַיִר בֶּן־אֲתֹנֹֽות׃

בראשית 49:10 - לֹֽא־יָסוּר שֵׁבֶט מִֽיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו עַד כִּֽי־יָבֹא שֶׂילה וְלֹו יִקְּהַת עַמִּֽים׃

בראשית 49:11 - אֹסְרִי לַגֶּפֶן עירה וְלַשֹּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנֹו כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשֹׁו וּבְדַם־עֲנָבִים סותה

(9)תהילים 118:24 זֶה־הַיֹּום עָשָׂה יְהוָה נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בֹֽו׃ תהילים 118:25 - אָנָּא יְהוָה הֹושִׁיעָה נָּא אָֽנָּא יְהוָה הַצְלִיחָה נָּֽא׃ תהילים 118:26 - בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְהוָה בֵּרַֽכְנוּכֶם מִבֵּית יְהוָֽה׃

ירמיה 23:5 - הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם־יְהוָה וַהֲקִמֹתִי לְדָוִד צֶמַח צַדִּיק וּמָלַךְ מֶלֶךְ וְהִשְׂכִּיל וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָֽרֶץ׃

שמואל ב 7:13 - הוּא יִבְנֶה־בַּיִת לִשְׁמִי וְכֹנַנְתִּי אֶת־כִּסֵּא מַמְלַכְתֹּו עַד־עֹולָֽם׃

(13)ישעיה 56:1 - כֹּה אָמַר יְהוָה שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וַעֲשׂוּ צְדָקָה כִּֽי־קְרֹובָה יְשֽׁוּעָתִי לָבֹוא וְצִדְקָתִי לְהִגָּלֹֽות׃

ישעיה 56:6 - וּבְנֵי הַנֵּכָר הַנִּלְוִים עַל־יְהוָה לְשָׁרְתֹו וּֽלְאַהֲבָה אֶת־שֵׁם יְהוָה לִהְיֹות לֹו לַעֲבָדִים כָּל־שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵֽחַלְּלֹו וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִֽי׃ ישעיה 56:7 - וַהֲבִיאֹותִים אֶל־הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי עֹולֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצֹון עַֽל־מִזְבְּחִי כִּי בֵיתִי בֵּית־תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל־הָעַמִּֽים׃ ישעיה 56:8 - נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה מְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל עֹוד אֲקַבֵּץ עָלָיו לְנִקְבָּצָֽיו׃

ירמיה 7:11 - הַמְעָרַת פָּרִצִים הָיָה הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר־נִקְרָֽא־שְׁמִי עָלָיו בְּעֵינֵיכֶם גַּם אָנֹכִי הִנֵּה רָאִיתִי נְאֻם־יְהוָֽה׃ ס ירמיה 7:12 - כִּי לְכוּ־נָא אֶל־מְקֹומִי אֲשֶׁר בְּשִׁילֹו אֲשֶׁר שִׁכַּנְתִּֽי שְׁמִי שָׁם בָּרִֽאשֹׁונָה וּרְאוּ אֵת אֲשֶׁר־עָשִׂיתִי לֹו מִפְּנֵי רָעַת עַמִּי יִשְׂרָאֵֽל׃ ירמיה 7:13 - וְעַתָּה יַעַן עֲשֹׂותְכֶם אֶת־כָּל־הַמַּֽעֲשִׂים הָאֵלֶּה נְאֻם־יְהוָה וָאֲדַבֵּר אֲלֵיכֶם הַשְׁכֵּם וְדַבֵּר וְלֹא שְׁמַעְתֶּם וָאֶקְרָא אֶתְכֶם וְלֹא עֲנִיתֶֽם׃ ירמיה 7:14 - וְעָשִׂיתִי לַבַּיִת אֲשֶׁר נִֽקְרָא־שְׁמִי עָלָיו אֲשֶׁר אַתֶּם בֹּטְחִים בֹּו וְלַמָּקֹום אֲשֶׁר־נָתַתִּי לָכֶם וְלַאֲבֹֽותֵיכֶם כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְשִׁלֹֽו׃

(31)יחזקאל 33:12 - וְאַתָּה בֶן־אָדָם אֱמֹר אֶל־בְּנֵֽי־עַמְּךָ צִדְקַת הַצַּדִּיק לֹא תַצִּילֶנּוּ בְּיֹום פִּשְׁעֹו וְרִשְׁעַת הָֽרָשָׁע לֹֽא־יִכָּשֶׁל בָּהּ בְּיֹום שׁוּבֹו מֵֽרִשְׁעֹו וְצַדִּיק לֹא יוּכַל לִֽחְיֹות בָּהּ בְּיֹום חֲטֹאתֹֽו׃

יחזקאל 33:13 - בְּאָמְרִי לַצַּדִּיק חָיֹה יִֽחְיֶה וְהֽוּא־בָטַח עַל־צִדְקָתֹו וְעָשָׂה עָוֶל כָּל־צדקתו לֹא תִזָּכַרְנָה וּבְעַוְלֹו אֲשֶׁר־עָשָׂה בֹּו יָמֽוּת׃

יחזקאל 33:14 - וּבְאָמְרִי לָֽרָשָׁע מֹות תָּמוּת וְשָׁב מֵֽחַטָּאתֹו וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָֽה׃

יחזקאל 33:16 - כָּל־חטאתו אֲשֶׁר חָטָא לֹא תִזָּכַרְנָה לֹו מִשְׁפָּט וּצְדָקָה עָשָׂה חָיֹו יִֽחְיֶֽה׃

(38)תהילים 2:2 - יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי־אֶרֶץ וְרֹוזְנִים נֹֽוסְדוּ־יָחַד עַל־יְהוָה וְעַל־מְשִׁיחֹֽו׃ תהילים 2:3 - נְֽנַתְּקָה אֶת־מֹֽוסְרֹותֵימֹו וְנַשְׁלִיכָה מִמֶּנּוּ עֲבֹתֵֽימֹו׃

תהילים 2:7 - אֲסַפְּרָה אֶֽל חֹק יְֽהוָה אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיֹּום יְלִדְתִּֽיךָ׃ תהילים 2:8 - שְׁאַל מִמֶּנִּי וְאֶתְּנָה גֹויִם נַחֲלָתֶךָ וַאֲחֻזָּתְךָ אַפְסֵי־אָֽרֶץ׃

(42)תהילים 118:21 - אֹודְךָ כִּי עֲנִיתָנִי וַתְּהִי־לִי לִֽישׁוּעָֽה׃ תהילים 118:22 - אֶבֶן מָאֲסוּ הַבֹּונִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּֽה׃ תהילים 118:23 - מֵאֵת יְהוָה הָיְתָה זֹּאת הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵֽינוּ׃

ישעיה 28:11 - כִּי בְּלַעֲגֵי שָׂפָה וּבְלָשֹׁון אַחֶרֶת יְדַבֵּר אֶל־הָעָם הַזֶּֽה׃ ישעיה 28:12 - אֲשֶׁר אָמַר אֲלֵיהֶם זֹאת הַמְּנוּחָה הָנִיחוּ לֶֽעָיֵף וְזֹאת הַמַּרְגֵּעָה וְלֹא אָבוּא שְׁמֹֽועַ׃

ישעיה 28:16 - לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הִנְנִי יִסַּד בְּצִיֹּון אָבֶן אֶבֶן בֹּחַן פִּנַּת יִקְרַת מוּסָד מוּסָּד הַֽמַּאֲמִין לֹא יָחִֽישׁ׃

זכריה 3:9 - כִּי הִנֵּה הָאֶבֶן אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵי יְהֹושֻׁעַ עַל־אֶבֶן אַחַת שִׁבְעָה עֵינָיִם הִנְנִי מְפַתֵּחַ פִּתֻּחָהּ נְאֻם יְהוָה צְבָאֹות וּמַשְׁתִּי אֶת־עֲוֹן הָאָֽרֶץ־הַהִיא בְּיֹום אֶחָֽד׃

דניאל2:34 - חָזֵה הֲוַיְתָ עַד דִּי הִתְגְּזֶרֶת אֶבֶן דִּי־לָא בִידַיִן וּמְחָת לְצַלְמָא עַל־רַגְלֹוהִי דִּי פַרְזְלָא וְחַסְפָּא וְהַדֵּקֶת הִמֹּֽון׃ דניאל 2:35 - . . . וְאַבְנָא דִּֽי־מְחָת לְצַלְמָא הֲוָת לְטוּר רַב וּמְלָת כָּל־אַרְעָֽא׃ דניאל 2:44 - וּֽבְיֹומֵיהֹון דִּי מַלְכַיָּא אִנּוּן יְקִים אֱלָהּ שְׁמַיָּא מַלְכוּ דִּי לְעָלְמִין לָא תִתְחַבַּל וּמַלְכוּתָה לְעַם אָחֳרָן לָא תִשְׁתְּבִק תַּדִּק וְתָסֵיף כָּל־אִלֵּין מַלְכְוָתָא וְהִיא תְּקוּם לְעָלְמַיָּֽא׃

(43)ישעיה 42:6 - אֲנִי יְהוָה קְרָאתִיךָֽ בְצֶדֶק וְאַחְזֵק בְּיָדֶךָ וְאֶצָּרְךָ וְאֶתֶּנְךָ לִבְרִית עָם לְאֹור גֹּויִֽם׃ ישעיה 42:7 - לִפְקֹחַ עֵינַיִם עִוְרֹות לְהֹוצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר מִבֵּית כֶּלֶא יֹשְׁבֵי חֹֽשֶׁךְ׃ ישעיה 55:3 הַטּוּ אָזְנְכֶם וּלְכוּ אֵלַי שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם וְאֶכְרְתָה לָכֶם בְּרִית עֹולָם חַֽסְדֵי דָוִד הַנֶּאֱמָנִֽים׃ ישעיה 55:4 - הֵן עֵד לְאוּמִּים נְתַתִּיו נָגִיד וּמְצַוֵּה לְאֻמִּֽים׃ ישעיה 55:5 - הֵן גֹּוי לֹֽא־תֵדַע תִּקְרָא וְגֹוי לֹֽא־יְדָעוּךָ אֵלֶיךָ יָרוּצוּ לְמַעַן יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְלִקְדֹושׁ יִשְׂרָאֵל כִּי פֵאֲרָֽךְ׃ ס

(44)ישעיה 8:14 - וְהָיָה לְמִקְדָּשׁ וּלְאֶבֶן נֶגֶף וּלְצוּר מִכְשֹׁול לִשְׁנֵי בָתֵּי יִשְׂרָאֵל לְפַח וּלְמֹוקֵשׁ לְיֹושֵׁב יְרוּשָׁלִָֽם׃

ישעיה 8:15 - וְכָשְׁלוּ בָם רַבִּים וְנָפְלוּ וְנִשְׁבָּרוּ וְנֹוקְשׁוּ וְנִלְכָּֽדוּ׃ ס

Text Box: הספר מתי 22 
1ויען ישוע ויסף דבר במשלים אליהם לאמר׃ 2 דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר עשה חתנה לבנו׃ 3 וישלח את עבדיו לקרא הקרואים אל החתנה ולא אבו לבוא׃ 4 ויסף שלח עבדים אחרים לאמר אמרו אל הקרואים הנה ערכתי את סעודתי שורי ומריאי טבוחים והכל מוכן באו אל החתנה׃ 5 והם לא שתו לבם לזאת וילכו להם זה אל שדהו וזה אל מסחרו׃ 6 והנשארים תפשו את עבדיו ויתעללו בם ויהרגום׃ 7 ויקצף המלך וישלח צבאותיו ויאבד את המרצחים ההם ואת עירם שרף באש׃ 8 אז אמר אל עבדיו הן החתנה מוכנה והקרואים לא היו ראוים לה׃ 9 לכן לכו נא אל ראשי הדרכים וכל איש אשר תמצאו קראו אתו אל החתנה׃ 10 ויצאו העבדים ההם אל הדרכים ויאספו את כל אשר מצאו גם רעים גם טובים וימלא בית החתנה מסבים׃ 
11 ויהי כבוא המלך לראות את המסבים וירא בהם איש ולא היה לבוש בגדי חתנה׃ 12 ויאמר אליו רעי איכה באת הנה ואין לך בגדי חתנה ויאלם׃ 13 ויאמר המלך למשרתים אסרו ידיו ורגליו ונשאתם והשלכתם אותו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃ 14 כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים׃ 
15 וילכו הפרושים ויתיעצו איך יכשילהו בדבר׃ 16 וישלחו אליו את תלמידיהם עם ההורדוסיים לאמר רבי ידענו כי איש אמת אתה ותורה באמת את דרך אלהים ולא תגור מפני איש כי אינך מכיר פני אדם׃ 17 לכן הגידה נא לנו את דעתך הנכון לנו לתת מס אל הקיסר אם לא׃ 18 וישוע ידע את רשעתם ויאמר החנפים מה תנסוני׃ 19 הראוני את מטבע המס ויביאו לו דינר׃ 20 ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו׃ 21 ויאמרו אליו של הקיסר ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים׃ 22 וכשמעם את זאת תמהו ויעזבהו וילכו להם׃ 
23 ביום ההוא נגשו אליו צדוקים האמרים כי אין תחית המתים וישאלו אתו לאמר׃ 24 רבי הן משה אמר איש כי ימות ובנים אין לו אחיו ייבם את אשתו והקים זרע לאחיו׃ 25 ואתנו היו שבעה אחים והראשון נשא אשה וימת וזרע אין לו ויעזב את אשתו לאחיו׃ 26 וכמו כן גם השני וכן גם השלישי עד השבעה׃ 27 ואחרי כלם מתה גם האשה׃ 28 ועתה בתחית המתים למי מן השבעה תהיה לאשה כי לכלם היתה׃ 
29 ויען ישוע ויאמר להם טעים אתם באשר אינכם יודעים את הכתובים וגם את גבורת האלהים׃ 30 כי בתחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה כי אם כמלאכי אלהים בשמים יהיו׃ 31 ועל דבר תחית המתים הלא קראתם את הנאמר לכם מפי האלהים לאמר׃ 32 אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב והוא איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים׃ 33 וישמע המון העם וישתומממו על תורתו׃ 
34 והפרושים כשמעם כי סכר פי הצדוקים ויועדו יחדו׃ 35 ואחד מהם מבין בתורה שאל אתו לנסותו לאמר׃ 36 רבי אי זו מצוה גדולה היא בתורה׃
37 ויאמר ישוע אליו ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך׃ 38 זאת היא המצוה הגדולה והראשונה׃ 39 והשנית דומה לה ואהבת לרעך כמוך׃ 40 בשתי המצות האלה כל התורה תלויה וגם הנביאים׃ 14 ויהי בהקהל הפרושים וישאלם ישוע לאמר׃ 42 מה דעתכם על המשיח בן מי הוא ויאמרו אליו בן דוד׃ 43 ויאמר אליהם ואיך קרא לו דוד ברוח אדון באמרו׃ 44 נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃ 45 ועתה אם דוד קרא לו אדון איך הוא בנו׃ 46 ולא יכל איש לענות אתו דבר ולא ערב עוד איש את לבו מן היום ההוא לשאל אותו׃

מהתנך

הספר מתי 22

(32)שמות 3:16 - לֵךְ וְאָֽסַפְתָּ אֶת־זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹֽתֵיכֶם נִרְאָה אֵלַי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב לֵאמֹר פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם וְאֶת־הֶעָשׂוּי לָכֶם בְּמִצְרָֽיִם׃

(37)דברים 6:4 - שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ יְהוָה אֶחָֽד׃

דברים 6:5 - וְאָהַבְתָּ אֵת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ וּבְכָל־מְאֹדֶֽךָ׃

(39)ויקרא 19:17 - לֹֽא־תִשְׂנָא אֶת־אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הֹוכֵחַ תֹּוכִיחַ אֶת־עֲמִיתֶךָ וְלֹא־תִשָּׂא עָלָיו חֵֽטְא׃

ויקרא 19:18 - לֹֽא־תִקֹּם וְלֹֽא־תִטֹּר אֶת־בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָֽהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמֹוךָ אֲנִי יְהוָֽה׃

ויקרא 19:34 - כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם וְאָהַבְתָּ לֹו כָּמֹוךָ כִּֽי־גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶֽם׃

(44) תהילים 110:1 - לְדָוִד מִזְמֹור נְאֻם יְהוָה לַֽאדֹנִי שֵׁב לִֽימִינִי עַד־אָשִׁית אֹיְבֶיךָ הֲדֹם לְרַגְלֶֽיךָ׃

תהילים 110:2 - מַטֵּֽה־עֻזְּךָ יִשְׁלַח יְהוָה מִצִּיֹּון רְדֵה בְּקֶרֶב אֹיְבֶֽיךָ׃