Text Box:  הספר מתי 7
1 אל תשפטו למען לא תשפטו׃ 2 כי במשפט אשר אתם שפטים בו תשפטו ובמדה אשר אתם מדדים בה ימד לכם׃ 3 ולמה זה אתה ראה את הקסם בעין אחיך ואת הקורה אשר בעינך לא תביט׃ 4 ואיך תאמר אל אחיך הניחה לי ואסירה את הקסם מעינך והנה הקורה בעינך׃ 5 החנף הסר בראשונה את הקורה מעינך ואחרי כן ראה תראה להסיר את הקסם מעין אחיך׃6 אל תתנו את הקדש לכלבים ואל תשליכו פניניכם לפני החזירים פן ירמסום ברגליהם ופנו וטרפו אתכם׃ 7 שאלו וינתן לכם דרשו ותמצאו דפקו ויפתח לכם׃ 8 כי כל השאל יקבל והדרש ימצא והדפק יפתח לו׃ 9 ומי זה איש מכם אשר ישאל ממנו בנו לחם ונתן לו אבן׃ 10 וכי ישאל ממנו דג היתן לו נחש׃ 11 הן אתם הרעים ידעים לתת מתנות טבות לבניכם אף כי אביכם שבשמים יתן אך טוב לשאלים מאתו׃ 12 לכן כל אשר תחפצו כי יעשו לכם בני האדם עשו להם גם אתם כי זאת היא התורה והנביאים׃ 13 באו בפתח הצר כי רחב הפתח ומרוח הדרך המביא לאבדון ורבים אשר יבאו בו׃ 14 ומה צר הפתח ומוצק הדרך המביא לחיים ומעטים הם אשר ימצאוהו׃ 15 השמרו לכם מנביאי השקר הבאים אליכם בלבוש כבשים ובקרבם זאבים טרפים המה׃
 16 הכר תכירו אותם בפריהם היאספו ענבים מן הקצים או תאנים מן הברקנים׃ 17 כן כל עץ טוב עשה פרי טוב והמשחת עשה פרי רע׃ 18 עץ טוב לא יוכל עשות פרי רע ועץ משחת לא יעשה פרי טוב׃ 19 וכל עץ אשר לא יעשה פרי טוב יגדע וישלך באש׃ 20 לכן בפרים תכירו אותם׃ 21 לא כל האמר לי אדני אדני יבוא אל מלכות השמים כי אם העשה רצון אבי שבשמים׃ 22 והיה ביום ההוא יאמרו רבים אלי אדנינו אדנינו הלא בשמך נבאנו ובשמך גרשנו שדים ובשמך עשינו גבורות רבות׃ 23 אז אענה בם לאמר מעולם לא ידעתי אתכם סורו ממני פעלי האון׃ 24 לכן כל השמע את דברי אלה ועשה אתם אדמהו לאיש חכם אשר בנה את ביתו על הסלע׃ 25 וירד הגשם וישטפו הנהרות וישבו הרוחות ויגעו בבית ההוא ולא נפל כי יסד על הסלע׃ 26 וכל השמע את דברי אלה ולא יעשה אתם ידמה לאיש בער אשר בנה את ביתו על החול׃ 27 וירד הגשם וישטפו הנהרות וישבו הרוחות ויפגעו בבית ההוא ויפל ותהי מפלתו גדולה׃ 28 ויהי ככלות ישוע לדבר את הדברים האלה וישתומם המון העם על תורתו׃ 29 כי היה מלמד אותם כבעל גבורה ולא כסופרים׃ 
הספר מתי 8 
1 וירד מן ההר וילך אחריו המון עם רב׃ 2 והנה איש מצרע בא וישתחו לו ויאמר אדני אם תרצה תוכל לטהרני׃ 3 וישלח ישוע את ידו ויגע בו ויאמר חפץ אנכי טהר ומיד נרפאה צרעתו׃ 4 ויאמר אליו ישוע ראה פן תספר לאיש כי אם לך לך והראה אל הכהן והקרב את הקרבן אשר צוה משה לעדות להם׃ 5 ויהי כבאו אל כפר נחום ויגש אליו שר מאה אחד ויתחנן לו לאמר׃ 6 אדני הנה נערי נפל למשכב בביתי והוא נכה אברים ומענה עד מאד׃ 7 ויאמר ישוע אליו אבא וארפאהו׃ 8 ויען שר המאה ויאמר אדני נקלתי מבאך בצל קורתי אך דבר נא רק דבר ונרפא נערי׃ 9 כי אנכי איש נתון תחת השלטון וגם יש תחת ידי אנשי צבא ואמרתי לזה לך והלך ולזה בוא ובא ולעבדי עשה זאת ועשה׃ 10 וישמע ישוע ויתמה ויאמר אל ההלכים אחריו אמן אמר אני לכם גם בישראל לא מצאתי אמונה גדולה כזאת׃ 11 ואני אמר לכם רבים יבאו ממזרח וממערב ויסבו עם אברהם ויצחק ויעקב במלכות השמים׃ 12 אבל בני המלכות המה יגרשו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרוק השנים׃ 13 ויאמר ישוע אל שר המאה לך וכאמונתך כן יהיה לך וירפא נערו בשעה ההיא׃ 
14 ויבא ישוע ביתה פטרוס וירא את חמותו נפלת למשכב כי אחזתה הקדחת׃ 15 ויגע בידה ותרף ממנה הקדחת ותקם ותשרתם׃ 16 ויהי לעת ערב ויביאו אליו רבים אחוזי שדים ויגרש את הרוחות בדבר וירפא את כל החולים׃ 17 למלאת את אשר דבר ישעיהו הנביא לאמר חלינו הוא נשא ומכאבינו סבלם׃ 
18 ויהי כראות ישוע המון עם רב סביבתיו ויצו לעבר משם אל עבר הים׃ 19 ויגש אליו אחד הסופרים ויאמר אליו רבי אלכה אחריך אל כל אשר תלך׃ 20 ויאמר אליו ישוע לשועלים יש חורי עפר ולעוף השמים קנים ובן האדם אין לו מקום להניח שם את ראשו׃
 21 ואחר מן התלמידים אמר אליו אדני הניחה לי בראשונה ללכת ולקבר את אבי׃ 22 ויאמר אליו ישוע לך אחרי והנח למתים לקבר את מתיהם׃ 23 וירד אל האניה וירדו אתו תלמידיו׃ 24 והנה סער גדול היה בים ותכסה האניה בגלים והוא ישן׃ 25 ויגשו אליו תלמידיו ויעירו אותו לאמר הושיענו אדנינו אבדנו׃ 26 ויאמר אליהם קטני האמונה למה זה יראתם ויקם ויגער ברוחות ובים ותהי דממה גדולה׃ 27 ויתמהו האנשים ויאמרו מי אפוא הוא אמר גם הרוחות והים לו ישמעון׃ 28 ויהי כבאו אל עבר הים אל ארץ הגרגשים ויפגשוהו שני אנשים אחוזי שדים יצאים מבתי הקברות והמה רגונים מאד עד אשר לא יכל איש לעבר בדרך ההוא׃ 29 והנה הם

מהתנך

8הספר מתי

(17)ישעיה :453

 אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא וּמַכְאֹבֵינוּ סְבָלָם וַאֲנַחְנוּ חֲשַׁבְנֻהוּ נָגוּעַ מֻכֵּה אֱלֹהִים וּמְעֻנֶּה׃

Text Box: הספר מתי 9 
1 וירד באניה ויעבר ויבא אל עירו׃ 2 והנה הם מביאים אליו איש נכה אברים והוא משכב על המטה ויהי כראות ישוע את אמונתם ויאמר אל נכה האברים חזק בני נסלחו לך חטאתיך׃ 3 והנה אנשים מן הסופרים אמרו בלבבם מגדף הוא׃ 4 וירא ישוע את מחשבתם ויאמר למה תחשבו רעה בלבבכם׃ 5 כי מה הנקל האמר נסלחו לך חטאתיך אם אמר קום התהלך׃ 6 אך למען תדעון כי בן האדם יש לו השלטן בארץ לסלח חטאים ויאמר אל נכה האברים קום שא את מטתך ולך לך אל ביתך׃ 7 ויקם וילך לביתו׃ 8 והמון העם כראותם זאת השתוממו וישבחו את האלהים אשר נתן שלטן כזה לבני אדם׃ 9 ויהי בעבר ישוע משם וירא איש ישב בבית המכס ושמו מתי ויאמר אליו לכה אחרי ויקם וילך אחריך׃ 10 ויהי בהסבו בביתו והנה מוכסים וחטאים רבים באו ויסבו עם ישוע ותלמידיו׃ 11 ויראו הפרושים ויאמרו אל תלמידיו מדוע עם המוכסים והחטאים אכל רבכם׃ 12 וישמע זאת ישוע ויאמר אליהם החזקים אינם צריכים לרפא כי אם החולים׃ 13 ואתם צאו ולמדו מה הוא חסד חפצתי ולא זבח כי לא באתי לקרא את הצדיקים כי אם את החטאים לתשובה׃ 
14 ויגשו אליו תלמידי יוחנן ויאמרו מדוע אנחנו והפרושים צמים הרבה ותלמידיך אינם צמים׃ 15 ויאמר אליהם ישוע איך יוכלו בני החפה להתאבל בעוד החתן עמהם הנה ימים באים ולקח מאתם החתן ואז יצומו׃ 16 אין משים מטלית חדשה על שמלה בלה כי תנתק מלאתו מן השמלה ותרע הקריעה׃ 17 ואין נותנים יין חדש בנאדות בלים פן יבקעו הנאדות והיין ישפך והנאדות יאבדו אבל נותנים את היין החדש בנאדות חדשים ושניהם יחדו ישמרו׃ 18 ויהי הוא מדבר אליהם את אלה והנה אחד השרים בא וישתחו לו ויאמר עתה זה מתה בתי בא נא ושים את ידך עליה ותחיה׃ 19 ויקם ישוע וילך אחריו הוא ותלמידיו׃ 20 והנה אשה זבת דם שתים עשרה שנה נגשה מאחריו ותגע בציצת בגדו׃ 21 כי אמרה בלבה אך אם אגע בבגדו אושע׃ 22 ויפן ישוע וירא אותה ויאמר חזקי בתי אמונתך הושיעה לך ותושע האשה מן השעה ההיא׃ 23 ויבא ישוע אל בית השר וירא את המחללים בחלילים ואת העם ההומה ויאמר׃ 24 סורו מפה כי לא מתה הילדה אך ישנה היא וישחקו לו׃ 25 ויהי אחרי גרש העם ויבא הביתה ויאחז בידה ותקם הנערה׃ 26 ותצא השמועה הזאת בכל הארץ ההיא׃ 
27 ויעבר ישוע משם וילכו אחריו שני אנשים עורים והמה צעקעם ואמרים חננו בן דוד׃ 28 וכבואו הביתה נגשו אליו העורים ויאמר אליהם ישוע המאמינים אתם כי יש לאל ידי לעשות זאת ויאמרו אליו כן אדנינו׃ 29 ויגע בעיניהם ויאמר יעשה לכם כאמונתכם׃ 30 ותפקחנה עיניהם ויגער בם ישוע ויאמר ראו פן יודע לאיש׃ 31 והמה בצאתם השמיעו את שמעו בכל הארץ ההיא׃ 32 המה יצאו והנה הביאו אליו איש אלם אחוז שד׃ 33 וכאשר גרש השד וידבר האלם ויתמה המון האנשים ויאמרו מעולם לא נראתה כזאת בישראל׃ 34 והפרושים אמרו על ידי שר השדים מגרש הוא את השדים׃ 35 ויסב ישוע בכל הערים והכפרים וילמד בבתי כנסיותיהם ויבשר בשורת המלכות וירפא כל מחלה וכל מדוה בעם׃ 36 ובראותו את ההמנים נכמרו רחמיו עליהם כי הם מתעלפים ונדחים כצאן אשר אין להם רעה׃ 37 אז ידבר לתלמדידיו ויאמר רב הקציר והפעלים מעטים׃ 38 לכן התחננו אל בעל הקציר לשלח פעלים לקצירו׃ 
Text Box: הספר מתי 10 
1   ויקרא אליו את שנים עשר תלמידיו ויתן להם שלטן על רוחות הטמאה לגרשם ולרפוא כל חלי וכל מדוה׃ 2 ואלה שמות שנים עשר השליחים הראשון שמעון הנקרא פטרוס ואנדרי אחיו יעקב בן זבדי ויוחנן אחיו׃ 3 פילפוס ובר תלמי תומא ומתי המוכס יעקב בן חלפי ולבי המכנה תדי׃ 4 שמעון הקני ויהודה איש קריות אשר גם מסר אתו׃ 5 את שנים העשר האלה שלח ישוע ויצו אתם לאמר אל דרך הגוים אל תלכו ואל עיר השמרונים אל תבאו׃ 6 כי אם לכו אל הצאן האבדות לבית ישראל׃ 7 ובלכתכם קראו לאמר למכות השמים קרבה לבוא׃ 8 רפאו את החולים טהרו את המצרעים הקימו את המתים ואת השדים גרשו חנם לקחתם חנם תתנו׃ 9 לא תקחו זהב ולא כסף ולא נחשת בחגוריכם׃ 10 ולא תרמיל לדרך ולא שתי כתנות ולא נעלים ולא מטה כי שוה הפעל די מחיתו׃ 11 וכל עיר וכפר אשר תבאו שמה דרשו מי הוא הראוי לזה בתוכה ושם שבו עד כי תצאו׃ 12 ובבואכם אל הבית שאלו לו לשלום׃ 13 והיה אם ראוי הבית יבוא עליו שלומכם ואם איננו ראוי שלומכם אליכם ישוב׃ 14 וכל אשר לא יקבל אתכם ולא ישמע לדבריכם צאו לכם מן הבית ההוא ומן העיר ההיא ונערו את עפר רגליכם׃ 15 אמן אמר אני לכם כי יקל לארץ סדום ועמרה ביום הדין מן העיר ההיא׃ 
16 הנני שלח אתכם ככבשים בין הזאבים לכן היו ערומים כנחשים ותמימים כיונים׃ 17 והשמרו לכם מבני האדם כי ימסרו אתכם לסנהדריות ויכו אתכם בשוטים בבתי כנסיותיהם׃ 18 ולפני משלים ומלכים תובאו למעני לעדות להם ולגוים׃ 19 וכי ימסרו אתכם אל תדאגו איך ומה תדברו כי ינתן לכם בשעה ההיא את אשר תדברו׃ 20 כי לא אתם הם המדברים כי רוח אביכם הוא המדבר בפיכם׃ 12 והיה אח ימסר את אחיו למות ואב ימסר את בנו וקמו בנים באבותם וימיתו אותם׃ 22 והייתם שנואים לכל אדם למען שמי והמחכה עד עת קץ הוא יושע׃ 23 ואם ירדפו אתכם בעיר אחת נוסו לעיר אחרת כי אמן אמר אני לכם לא תכלו לעבר ערי ישראל עד כי יבוא בן האדם׃ 
24 אין תלמיד עלה על רבו ועבד על אדניו׃ 25 דיו לתלמיד להיות כרבו ולעבד להיות כאדניו אם לבעל הבית קראו בעל זבוב אף לאנשי ביתו׃ 26 על כן לא תיראום כי אין דבר מכסה אשר לא יגלה ואין נעלם אשר לא יודע׃ 27 את אשר אני אמר לכם בחשך דברו באור ואשר ילחש לאזניכם השמיעו על הגגות׃ 28 ואל תיראי מן ההרגים את הגוף ואת הנפש לא יוכלו להרג אך תיראו את אשר יוכל לאבד גם את הנפש גם את הגוף בגיהנם׃ 29 הלא תמכרנה שתי צפרים באסר ואחת מהנה לא תפול ארצה מבלעדי אביכם׃ 30 ואתם גם שערות ראשכם נמנות כלן׃ 31 לכן אל תיראו הנכם יקרים מצפרים רבות׃ 23 הן כל אשר יודה בי לפני האדם אודה בו גם אני לפני אבי שבשמים׃ 33 ואשר יכחש בי לפני האדם אכחש בו גם אני לפני אבי שבשמים׃ 
34 אל תחשבו כי באתי להטיל שלום בארץ לא באתי להטיל שלום כי אם חרב׃ 35 כי באתי להפריד איש מאביו ובת מאמה וכלה מחמותה׃ 36 ואיבי איש אנשי ביתו׃ 
37 האהב את אביו ואת אמו יותר ממני איננו כדי לי והאהב את בנו ובתו יותר ממני איננו כדי לי׃ 38 ואשר לא יקח את צלבו והלך אחרי איננו כדי לי׃ 39 המצא את נפשו יאבדנה והמאבד את נפשו למעני הוא ימצאנה׃ 40 המקבל אתכם אותי הוא מקבל והמקבל אותי הוא מקבל את אשר שלחני׃ 41 המקבל נביא לשם נביא שכר נביא יקח והמקבל צדיק לשם צדיק שכר צדיק יקח׃ 42 והמשקה את אחד הקטנים האלה רק כוס מים קרים לשם תלמיד אמן אמר אני לכם כי לא יאבד שכרו׃

מהתנך

10הספר מתי

(18)ישעיה 52:10 חָשַׂף יְהוָה אֶת־זְרֹועַ קָדְשֹׁו לְעֵינֵי כָּל־הַגֹּויִם וְרָאוּ כָּל־אַפְסֵי־אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵֽינוּ׃ ס

ישעיה 52:15כֵּן יַזֶּה גֹּויִם רַבִּים עָלָיו יִקְפְּצוּ מְלָכִים פִּיהֶם כִּי אֲשֶׁר לֹֽא־סֻפַּר לָהֶם רָאוּ וַאֲשֶׁר לֹֽא־שָׁמְעוּ הִתְבֹּונָֽנוּ׃

(20)ישעיה 59:20 וּבָא לְצִיֹּון גֹּואֵל וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע בְּיַֽעֲקֹב נְאֻם יְהוָֽה׃ ישעיה 59:21 וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אֹותָם אָמַר יְהוָה רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר־שַׂמְתִּי בְּפִיךָ לֹֽא־יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ אָמַר יְהוָה מֵעַתָּה וְעַד־עֹולָֽם׃ ס

יחזקאל 36:26 וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וַהֲסִרֹתִי אֶת־לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָֽׂר׃ יחזקאל 36:27 וְאֶת־רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וְעָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר־בְּחֻקַּי תֵּלֵכוּ וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶֽם׃

(23)דניאל 7:13חָזֵה הֲוֵית בְּחֶזְוֵי לֵֽילְיָא וַאֲרוּ עִם־עֲנָנֵי שְׁמַיָּא כְּבַר אֱנָשׁ אָתֵה הֲוָה וְעַד־עַתִּיק יֹֽומַיָּא מְטָה וּקְדָמֹוהִי הַקְרְבֽוּהִי׃ דניאל 7:14 וְלֵהּ יְהִיב שָׁלְטָן וִיקָר וּמַלְכוּ וְכֹל עַֽמְמַיָּא אֻמַיָּא וְלִשָּׁנַיָּא לֵהּ יִפְלְחוּן שָׁלְטָנֵהּ שָׁלְטָן עָלַם דִּֽי־לָא יֶעְדֵּה וּמַלְכוּתֵהּ דִּי־לָא תִתְחַבַּֽל׃ פ

(32)דברים 18:18 נָבִיא אָקִים לָהֶם מִקֶּרֶב אֲחֵיהֶם כָּמֹוךָ וְנָתַתִּי דְבָרַי בְּפִיו וְדִבֶּר אֲלֵיהֶם אֵת כָּל־אֲשֶׁר אֲצַוֶּֽנּוּ׃

(33)דברים 18:19 וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹֽא־יִשְׁמַע אֶל־דְּבָרַי אֲשֶׁר יְדַבֵּר בִּשְׁמִי אָנֹכִי אֶדְרֹשׁ מֵעִמֹּֽו׃

מהתנך

9 הספר מתי

(6)ישעיה:11 53 מֵעֲמַל נַפְשֹׁו יִרְאֶה יִשְׂבָּע בְּדַעְתֹּו יַצְדִּיק צַדִּיק עַבְדִּי לָֽרַבִּים וַעֲוֹנֹתָם הוּא יִסְבֹּֽל׃

זכריה 6:12 - וְאָמַרְתָּ אֵלָיו לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות לֵאמֹר הִנֵּה־אִישׁ צֶמַח שְׁמֹו וּמִתַּחְתָּיו יִצְמָח וּבָנָה אֶת־הֵיכַל יְהוָֽה׃ זכריה6:13 - וְהוּא יִבְנֶה אֶת־הֵיכַל יְהוָה וְהֽוּא־יִשָּׂא הֹוד וְיָשַׁב וּמָשַׁל עַל־כִּסְאֹו וְהָיָה כֹהֵן עַל־כִּסְאֹו וַעֲצַת שָׁלֹום תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶֽם׃

(13)הושע 6:6 כִּי חֶסֶד חָפַצְתִּי וְלֹא־זָבַח וְדַעַת אֱלֹהִים מֵעֹלֹֽות׃

זכריה 7:9 כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאֹות לֵאמֹר מִשְׁפַּט אֱמֶת שְׁפֹטוּ וְחֶסֶד וְרַֽחֲמִים עֲשׂוּ אִישׁ אֶת־אָחִֽיו׃ זכריה

7:10 וְאַלְמָנָה וְיָתֹום גֵּר וְעָנִי אַֽל־תַּעֲשֹׁקוּ וְרָעַת אִישׁ אָחִיו אַֽל־תַּחְשְׁבוּ בִּלְבַבְכֶֽם׃ זכריה 7:11 וַיְמָאֲנוּ לְהַקְשִׁיב וַיִּתְּנוּ כָתֵף סֹרָרֶת וְאָזְנֵיהֶם הִכְבִּידוּ מִשְּׁמֹֽועַ׃

(15)ישעיה 53:8 מֵעֹצֶר וּמִמִּשְׁפָּט לֻקָּח וְאֶת־דֹּורֹו מִי יְשֹׂוחֵחַ כִּי נִגְזַר מֵאֶרֶץ חַיִּים מִפֶּשַׁע עַמִּי נֶגַע לָֽמֹו׃

דניאל 9:26 וְאַחֲרֵי הַשָּׁבֻעִים שִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם יִכָּרֵת מָשִׁיחַ וְאֵין לֹו

(36)יחזקאל 34:2 בֶּן־אָדָם הִנָּבֵא עַל־רֹועֵי יִשְׂרָאֵל הִנָּבֵא וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם לָרֹעִים כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הֹוי רֹעֵֽי־יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הָיוּ רֹעִים אֹותָם הֲלֹוא הַצֹּאן יִרְעוּ הָרֹעִֽים׃ יחזקאל 34:3- אֶת־הַחֵלֶב תֹּאכֵלוּ וְאֶת־הַצֶּמֶר תִּלְבָּשׁוּ הַבְּרִיאָה תִּזְבָּחוּ הַצֹּאן לֹא תִרְעֽוּ׃ יחזקאל 34:4 אֶֽת־הַנַּחְלֹות לֹא חִזַּקְתֶּם וְאֶת־הַחֹולָה לֹֽא־רִפֵּאתֶם וְלַנִּשְׁבֶּרֶת לֹא חֲבַשְׁתֶּם וְאֶת־הַנִּדַּחַת לֹא הֲשֵׁבֹתֶם וְאֶת־הָאֹבֶדֶת לֹא בִקַּשְׁתֶּם וּבְחָזְקָה רְדִיתֶם אֹתָם וּבְפָֽרֶךְ׃ יחזקאל 34:5- וַתְּפוּצֶינָה מִבְּלִי רֹעֶה וַתִּהְיֶינָה לְאָכְלָה לְכָל־חַיַּת הַשָּׂדֶה וַתְּפוּצֶֽינָה׃

יחזקאל 34:11- כִּי כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הִנְנִי־אָנִי וְדָרַשְׁתִּי אֶת־צֹאנִי וּבִקַּרְתִּֽים׃ יחזקאל 34:12 - כְּבַקָּרַת רֹעֶה עֶדְרֹו בְּיֹום־הֱיֹותֹו בְתֹוךְ־צֹאנֹו נִפְרָשֹׁות כֵּן אֲבַקֵּר אֶת־צֹאנִי וְהִצַּלְתִּי אֶתְהֶם מִכָּל־הַמְּקֹומֹת אֲשֶׁר נָפֹצוּ שָׁם בְּיֹום עָנָן וַעֲרָפֶֽל׃

יחזקאל 34:23 - וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיהֶם רֹעֶה אֶחָד וְרָעָה אֶתְהֶן אֵת עַבְדִּי דָוִיד הוּא יִרְעֶה אֹתָם וְהֽוּא־יִהְיֶה לָהֶן לְרֹעֶֽה׃ יחזקאל 34:24 - וַאֲנִי יְהוָה אֶהְיֶה לָהֶם לֵֽאלֹהִים וְעַבְדִּי דָוִד נָשִׂיא בְתֹוכָם אֲנִי יְהוָה דִּבַּֽרְתִּי׃