מהתנך

הספר מתי 25

(31-32)זכריה14:1 - הִנֵּה יֹֽום־בָּא לַֽיהוָה וְחֻלַּק שְׁלָלֵךְ בְּקִרְבֵּֽךְ׃זכריה14:2 - וְאָסַפְתִּי אֶת־כָּל־הַגֹּויִם אֶֽל־יְרוּשָׁלִַם לַמִּלְחָמָה וְנִלְכְּדָה הָעִיר וְנָשַׁסּוּ הַבָּתִּים וְהַנָּשִׁים תשֶׂגלנה וְיָצָא חֲצִי הָעִיר בַּגֹּולָה וְיֶתֶר הָעָם לֹא יִכָּרֵת מִן־הָעִֽיר׃זכריה14:3 - וְיָצָא יְהוָה וְנִלְחַם בַּגֹּויִם הָהֵם כְּיֹום הִֽלָּחֲמֹו בְּיֹום קְרָֽב׃זכריה14:4 - וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיֹּום־הַהוּא עַל־הַר הַזֵּתִים אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי יְרוּשָׁלִַם מִקֶּדֶם וְנִבְקַע הַר הַזֵּיתִים מֵֽחֶצְיֹו מִזְרָחָה וָיָמָּה גֵּיא גְּדֹולָה מְאֹד וּמָשׁ חֲצִי הָהָר צָפֹונָה וְחֶצְיֹו־נֶֽגְבָּה׃זכריה 14:5 - וְנַסְתֶּם גֵּֽיא־הָרַי כִּֽי־יַגִּיעַ גֵּי־הָרִים אֶל־אָצַל וְנַסְתֶּם כַּאֲשֶׁר נַסְתֶּם מִפְּנֵי הָרַעַשׁ בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶֽלֶךְ־יְהוּדָה וּבָא יְהוָה אֱלֹהַי כָּל־קְדֹשִׁים עִמָּֽךְ׃

יואל1:1 - דְּבַר־יְהוָה אֲשֶׁר הָיָה אֶל־יֹואֵל בֶּן־פְּתוּאֵֽל׃ יואל 1:2 - שִׁמְעוּ־זֹאת הַזְּקֵנִים וְהַֽאֲזִינוּ כֹּל יֹושְׁבֵי הָאָרֶץ הֶהָיְתָה זֹּאת בִּֽימֵיכֶם וְאִם בִּימֵי אֲבֹֽתֵיכֶֽם׃

יואל 1:11 - הֹבִישׁוּ אִכָּרִים הֵילִילוּ כֹּֽרְמִים עַל־חִטָּה וְעַל־שְׂעֹרָה כִּי אָבַד קְצִיר שָׂדֶֽה׃

דניאל7:10 - נְהַר דִּי־נוּר נָגֵד וְנָפֵק מִן־קֳדָמֹוהִי אֶלֶף אלפים יְשַׁמְּשׁוּנֵּהּ וְרִבֹּו רבון קָֽדָמֹוהִי יְקוּמוּן דִּינָא יְתִב וְסִפְרִין פְּתִֽיחוּ׃

דניאל 7:13 - חָזֵה הֲוֵית בְּחֶזְוֵי לֵֽילְיָא וַאֲרוּ עִם־עֲנָנֵי שְׁמַיָּא כְּבַר אֱנָשׁ אָתֵה הֲוָה וְעַד־עַתִּיק יֹֽומַיָּא מְטָה וּקְדָמֹוהִי הַקְרְבֽוּהִי׃דניאל 7:14 - וְלֵהּ יְהִיב שָׁלְטָן וִיקָר וּמַלְכוּ וְכֹל עַֽמְמַיָּא אֻמַיָּא וְלִשָּׁנַיָּא לֵהּ יִפְלְחוּן שָׁלְטָנֵהּ שָׁלְטָן עָלַם דִּֽי־לָא יֶעְדֵּה וּמַלְכוּתֵהּ דִּי־לָא תִתְחַבַּֽל׃ פ

יחזקאל34:17 - וְאַתֵּנָה צֹאנִי כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הִנְנִי שֹׁפֵט בֵּֽין־שֶׂה לָשֶׂה לָאֵילִים וְלָעַתּוּדִֽים׃יחזקאל34:18 - הַמְעַט מִכֶּם הַמִּרְעֶה הַטֹּוב תִּרְעוּ וְיֶתֶר מִרְעֵיכֶם תִּרְמְסוּ בְּרַגְלֵיכֶם וּמִשְׁקַע־מַיִם תִּשְׁתּוּ וְאֵת הַנֹּותָרִים בְּרַגְלֵיכֶם תִּרְפֹּשֽׂוּן׃יחזקאל 34:19 - וְצֹאנִי מִרְמַס רַגְלֵיכֶם תִּרְעֶינָה וּמִרְפַּשׂ רַגְלֵיכֶם תִּשְׁתֶּֽינָה׃ סיחזקאל34:20 - לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה אֲלֵיהֶם הִנְנִי־אָנִי וְשָֽׁפַטְתִּי בֵּֽין־שֶׂה בִרְיָה וּבֵין שֶׂה רָזָֽה׃יחזקאל 34:21 - יַעַן בְּצַד וּבְכָתֵף תֶּהְדֹּפוּ וּבְקַרְנֵיכֶם תְּנַגְּחוּ כָּל־הַנַּחְלֹות עַד אֲשֶׁר הֲפִיצֹותֶם אֹותָנָה אֶל־הַחֽוּצָה׃יחזקאל 34:22 - וְהֹושַׁעְתִּי לְצֹאנִי וְלֹֽא־תִהְיֶינָה עֹוד לָבַז וְשָׁפַטְתִּי בֵּין שֶׂה לָשֶֽׂה׃ יחזקאל 34:23 - וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיהֶם רֹעֶה אֶחָד וְרָעָה אֶתְהֶן אֵת עַבְדִּי דָוִיד הוּא יִרְעֶה אֹתָם וְהֽוּא־יִהְיֶה לָהֶן לְרֹעֶֽה׃יחזקאל 34:24 - וַאֲנִי יְהוָה אֶהְיֶה לָהֶם לֵֽאלֹהִים וְעַבְדִּי דָוִד נָשִׂיא בְתֹוכָם אֲנִי יְהוָה דִּבַּֽרְתִּי׃

(46)דניאל 12:1 - וּבָעֵת הַהִיא יַעֲמֹד מִֽיכָאֵל הַשַּׂר הַגָּדֹול הָעֹמֵד עַל־בְּנֵי עַמֶּךָ וְהָיְתָה עֵת צָרָה אֲשֶׁר לֹֽא־נִהְיְתָה מִֽהְיֹות גֹּוי עַד הָעֵת הַהִיא וּבָעֵת הַהִיא יִמָּלֵט עַמְּךָ כָּל־הַנִּמְצָא כָּתוּב בַּסֵּֽפֶר׃דניאל 12:2 - וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת־עָפָר יָקִיצוּ אֵלֶּה לְחַיֵּי עֹולָם וְאֵלֶּה לַחֲרָפֹות לְדִרְאֹון עֹולָֽם׃ ס

תהילים37:18 - יֹודֵעַ יְהוָה יְמֵי תְמִימִם וְנַחֲלָתָם לְעֹולָם תִּהְיֶֽה׃ תהילים 37:20 - כִּי רְשָׁעִים יֹאבֵדוּ וְאֹיְבֵי יְהוָה כִּיקַר כָּרִים כָּלוּ בֶעָשָׁן כָּֽלוּ׃

Text Box: הספר מתי 26
1 ויהי ככלות ישוע לדבר את כל הדברים האלה ויאמר אל תלמידיו׃ 2 אתם ידעתם כי אחרי יומים יהיה הפסח ובן האדם ימסר להצלב׃ 
3 ויקהלו הכהנים הגדולים והסופרים וזקני העם אל חצר הכהן הגדול הנקרא קיפא׃ 4 ויועצו יחדו לתפש את ישוע בערמה ולהמיתו׃ 5 ויאמרו אך לא בחג פן תהיה מהומה בעם׃ 
6 ויהי בהיות ישוע בית היני בבית שמעון המצרע׃ 7 ותקרב אליו אשה ובידה פך שמן יקר מאד ותצק על ראשו בהסבו על השלחן׃ 8 ויראו התלמידים ויתרעמו לאמר על מה האבוד הזה׃ 9 כי השמן הזה היה ראוי להמכר במחיר רב ולתתו לעניים׃
 10 וידע ישוע ויאמר אליהם למה תוגו את האשה הלא מעשה טוב עשתה עמדי׃
11 כי עניים תמיד עמכם ואנכי אינני אתכם תמיד׃ 12 כי אשר שפכה את השמן הזה על גופי לחנט אותי עשתה זאת׃ 13 אמן אמר אני לכם באשר תקרא הבשורה הזאת בכל העולם גם את אשר היא עשתה יספר לזכרון לה׃ 
14 וילך אחד משנים העשר הנקרא יהודה איש קריות אל ראשי הכהנים׃ 15 ויאמר מה תתנו לי ואמסרנו בידכם וישקלו לו שלשים כסף׃ 16 ומן העת ההיא בקש תאנה למסר אותו׃ 
17 ויהי בראשון לחג המצות ויגשו התלמידים אל ישוע לאמר באי זה מקום תחפץ כי נכין לך לאכל את הפסח׃ 18 ויאמר לכו העירה אל פלני אלמני ואמרתם אליו כה אמר הרב עתי קרובה היא ובביתך אעשה את הפסח עם תלמידי׃ 19 ויעשו התלמידים כאשר צום ישוע ויכינו את הפסח׃ 
20 ויהי בערב ויסב עם שנים העשר׃ 21 ובאכלם ויאמר אמן אמר אני לכם כי אחד מכם ימסרני׃ 22 ויתעצבו מאד ויחלו איש ואיש לאמר לו האנכי הוא אדני׃ 23 ויען ויאמר האיש אשר טבל עמי את ידו בקערה הוא ימסרני׃ 24 הן בן האדם הלוך ילך לו ככתוב עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר בן האדם טוב לאיש ההוא אם לא נולד׃ 25 ויען יהודה המסר אותו ויאמר רבי האני הוא ויאמר אליו אתה אמרת׃ 
26 ובאכלם ויקח ישוע את הלחם ויברך ויבצע ויתן לתלמידים ויאמר קחו ואכלו זה הוא גופי׃ 27 ויקח את הכוס ויברך ויתן להם לאמר שתו ממנה כלכם׃ 28 כי זה הוא דמי דם הברית החדשה הנשפך בעד רבים לסליחת חטאים׃
29 ואני אמר לכם כי מעתה שתה לא אשתה מתנובת הגפן הזאת עד היום ההוא אשר אשתה אתה עמכם חדשה במלכות אבי׃ 
30 ויהי אחרי גמרם את ההלל ויצאו אל הר הזיתים׃ 
13 אז אמר אליהם ישוע אתם כלכם תכשלו בי בלילה הזה כי כתוב אכה את הרעה ותפוצין הצאן׃ 32 ואחרי קומי אלך לפניכם הגלילה׃ 33 ויען פטרוס ויאמר לו גם כי יכשלו בך כלם אני לעולם לא אכשל׃ 34 ויאמר אליו ישוע אמן אמר אני לך כי בלילה הזה בטרם יקרא התרנגול תכחש בי שלש פעמים׃ 35 ויאמר אליו פטרוס גם כי יהיה עלי למות אתך כחש לא אכחש בך וכן אמרו גם כל התלמידים׃ 
36 אחרי כן בא אתם ישוע אל חצר הנקרא גת שמני ויאמר אל התלמידים שבו לכם פה עד אשר אלך שמה והתפללתי׃ 37 ויקח אתו את פטרוס ואת שני בני זבדי ויחל להעצב ולמוג׃
38 ויאמר להם נפשי מרה לי עד מות עמדו פה ושקדו עמי׃ 39 וילך מעט האלה ויפל על פניו ויתפלל לאמר אבי אם יוכל להיות תעבר נא מעלי הכוס הזאת אך לא כרצוני כי אם כרצונך׃ 40 ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים ויאמר אל פטרוס הנה לא היה ביכלתכם לשקד עמי שעה אחת׃ 41 שקדו והתפללו פן תבאו לידי נסיון הן הרוח היא חפצה והבשר הוא רפה׃ 
24 ויוסף ללכת לו שנית ויתפלל לאמר אבי אם לא תוכל הכוס הזאת לעבר ממני מבלי שתותי אתה יהי כרצונך׃ 43 ויבא וימצאם גם בפעם הזאת ישנים כי עיניהם היו כבדות׃ 44 ויניחם ויוסף ללכת ויתפלל שלישית באמרו עוד הפעם כדבר הזה׃ 45 ויבא אל התלמידים ויאמר אליהם נומו מעתה ונוחו הנה השעה קרובה ובן האדם נמסר לידי חטאים׃
46 קומו ונלכה הנה הלך וקרב המסר אותי׃ 47 עודנו מדבר והנה בא יהודה אחד משנים העשר ועמו המון רב ברחבות ובמקלות מאת ראשי הכהנים וזקני העם׃ 48 והמסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא תפשוהו׃ 49 ומיד נגש אל ישוע ויאמר שלום לך רבי וינשק לו׃
50 ויאמר אליו ישוע רעי על מה באת ויגשו וישלחו את ידיהם בישוע ויתפשו אתו׃ 
15 והנה אחד מן האנשים אשר עם ישוע שלח ידו וישלף חרבו ויך את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו׃ 52 ויאמר אליו ישוע השב את חרבך אל תערה כי כל אחזי חרב בחרב יאבדו׃ 53 או היחשב לבך כי לא יכלתי לשאל עתה מאת אבי והוא יצוה לי יותר משנים עשר לגיונות של מלאכים׃ 54 ואיככה אפוא ימלאו הכתובים כי כן היה תהיה׃ 
55 בשעה ההיא אמר ישוע אל המון העם כעל פריץ יצאתם בחרבות ובמקלות לתפשני ויום יום הייתי ישב ומלמד אצלכם במקדש ולא החזקתם בי׃ 56 וכל זאת היתה למלאת כתבי הנביאים אז עזבוהו התלמידים כלם וינוסו׃ 
57 והאנשים אשר תפשו את ישוע הוליכהו אל קיפא הכהן הגדול אשר נקהלו שם הסופרים והזקנים׃ 58 ופטרוס הלך אחריו מרחוק עד לחצר הכהן הגדול ויבא פנימה וישב לו אצל המשרתים לראות את אחרית הדבר׃ 
59 והכהנים הגדולים והסופרים וכל הסנהדרין בקשו עדות שקר בישוע להמיתו ולא מצאו׃ 60 ואף בעמד שם עדי שקר רבים לא מצאו ובאחרונה נגשו שני עדי שקר׃ 61 ויאמרו זה אמר יש ביכלתי להרס את היכל האלהים ולשוב לבנותו בשלשת ימים׃ 
62 ויקם הכהן הגדול ויאמר אליו האינך משיב דבר על אשר ענו בך אלה׃
63 וישוע החריש ויען הכהן הגדול ויאמר לו משביעך אני באלהים חיים שתאמר לנו אם אתה הוא המשיח בן האלהים׃ 64 ויאמר אליו ישוע אתה אמרת אבל אני אמר לכם כי מעתה תראו את בן האדם ישב לימין הגבורה ובא עם ענני השמים׃ 
56 ויקרע הכהן הגדול את בגדיו ויאמר הוא גדף ומה לנו עוד לבקש עדים הנה עתה שמעתם את גדופו׃ 66 מה דעתכם ויענו ויאמרו איש מות הוא׃ 
67 וירקו בפניו ויכהו באגרוף ואחרים הכהו על הלחי׃ 68 ויאמרו הנבא לנו המשיח מי הוא המכה אותך׃ 
69 ופטרוס ישב מחוץ לבית בחצר ותגש אליו שפחה לאמר גם אתה היית עם ישוע הגלילי׃ 70 ויכחש בפני כלם לאמר לא ידעתי מה את אמרת׃ 71 ויצא אל פתח השער ותרא אותו אחרת ותאמר לאנשים אשר שם גם זה היה עם ישוע הנצרי׃ 72 ויוסף לכחש וישבע לאמר לא ידעתי את האיש׃
73 וכמעט אחרי כן ויגשו העמדים שם ויאמרו אל פטרוס אמת כי גם אתה מהם כי גם לשונך מגלה אותך׃ 74 ויחל להחרים את נפשו ולהשבע לאמר לא ידעתי את האיש ומיד קרא התרנגול׃ 75 ויזכר פטרוס את דבר ישוע אשר אמר אליו לאמר בטרם יקרא התרנגול תכחש בי שלש פעמים ויצא החוצה וימרר בבכי׃ 

Text Box: הספר מתי 25
1 אז תדמה מלכות השמים לעשר עלמות אשר לקחו את נרותיהן ותצאנה לקראת החתן׃ 2 חמש מהן היו חכמות וחמש כסילות׃ 3 הכסילות לקחו את הנרות ולא לקחו עמהן שמן׃ 4 והחכמות לקחו שמן בכליהן ואת נרותיהן׃ 5 וכאשר בשש החתן לבוא ותנמנה כלן ותרדמנה׃ 6 ויהי בחצות הלילה ותהי צוחה הנה החתן צאינה לקראתו׃ 7 אז התעוררו כל העלמות ההן ותיטבנה את נרותיהן׃ 8 ותאמרנה הכסילות אל החכמות תנה לנו משמנכן כי יכבו נרותינו׃ 9 ותענינה החכמות לאמר לא כן פן יחסר לנו ולכן כי אם לכנה אל המוכרים וקנינה לכן׃ 10 ויהי בעת לכתן לקנות ויבוא החתן והנכנות ללכת באו אתו אל החתנה ותסגר הדלת׃ 11 ואחרי כן באו גם שאר העלמות ותאמרנה אדנינו אדנינו פתח לנו׃ 12 ויען ויאמר אמן אמר אני לכן לא ידעתי אתכן׃ 13 לכן שקדו כי אינכם יודעים את היום ואת השעה אשר יבא בה בן האדם׃ 
14 כי כמו איש נסע למרחוק אשר קרא אל עבדיו וימסר להם את רכושו׃ 15 ויתן לזה חמש ככרים ולזה שתים ולזה אחת לכל איש ואיש כפי ערכו וימהר ויסע משם׃ 16 וילך האיש הלקח חמש ככרים ויסחר בהן ויעש לו חמש ככרים אחרות׃ 17 וכן הלקח שתים גם הוא הרויח שתים אחרות׃ 18 אך לקח האחת הלך ויחפר באדמה ויטמן את כסף אדניו׃ 
19 ואחרי ימים רבים בא אדוני העבדים ההם ויעש חשבון עמהם׃ 20 ויגש הלקח חמש הככרים ויבא חמש ככרים אחרות לאמר אדני חמש ככרים מסרת לי הנה חמש ככרים אחרות הרוחתי בהן׃ 21 ויאמר אליו אדניו כן העבד הטוב והנאמן כי במעט נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך׃  22 ויגש גם לקח הככרים ויאמר אדני ככרים מסרת לי הנה ככרים הרוחתי בהן׃ 23 ויאמר אליו אדניו היטבת העבד הטוב והנאמן במזער נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך׃ 
24 ויגש גם הלקח את הככר האחת ויאמר אדני ידעתיך כי איש קשה אתה קצר באשר לא זרעת וכנס מאשר לא פזרת׃ 25 ואירא ואלך ואטמן את ככרך באדמה ועתה הא לך את אשר לך׃ 
26 ויען אדניו ויאמר אליו העבד הרע והעצל אתה ידעת כי קצר אנכי באשר לא זרעתי וכנס מאשר לא פזרתי׃ 27 לכן היה עליך לתת את כספי לשלחנים ואני בבואי הייתי לקח את אשר לי בתרבית׃ 28 על כן שאו ממנו את הככר ותנו אל האיש אשר לו עשר הככרים׃ 29 כי כל איש אשר יש לו ינתן לו ויעדיף והאיש אשר אין לו גם את אשר לו יקח ממנו׃ 30 ואת עבד הבליעל השליכו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃ 
13 והיה כי יבוא בן האדם בכבודו וכל המלאכים הקדשים עמו וישב על כסא כבודו׃ 32 ונאספו לפניו כל הגוים והפריד בינותם כאשר יפריד הרעה את הכבשים מן העתודים׃ 33 והציב את הכבשים לימינו ואת העתודים לשמאלו׃ 
34 אז יאמר המלך אל הנצבים לימינו באו ברוכי אבי ורשו את המלכות המוכנה לכם למן הוסד העולם׃ 35 כי רעב הייתי ותאכילני צמא הייתי ותשקוני גר הייתי ותאספוני׃ 36 ערום ותכסוני חולה ותבקרוני במשמר הייתי ותבאו אלי׃ 37 וענו הצדיקים ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב ונכלכלך או צמא ונשקה אותך׃ 38 ומתי ראינוך גר ונאספך או ערם ונכסך׃ 39 ומתי ראינוך חולה או במשמר ונבא אליך׃ 40 והמלך יענה ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם מה שעשיתם לאחד מאחי הצעירים האלה לי עשיתם׃ 41 ואז יאמר גם אל הנצבים לשמאלו לכו מעלי אתם הארורים אל אש עולם המוכנה לשטן ולמלאכיו׃ 42 כי רעב הייתי ולא האכלתם אותי צמא הייתי ולא השקיתם אותי׃ 43 גר הייתי ולא אספתם אותי ערום ולא כסיתם אותי חולה ובמשמר ולא בקרתם אותי׃ 44 וענו גם הם ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב או צמא או גר או ערום או חולה או במשמר ולא שרתנוך׃ 45 אז יענה אתם לאמר אמן אמר אני לכם מה שלא עשיתם לאחד מן הצעירים האלה גם לי לא עשיתם׃ 46 וילכו אלה למעצבת עולם והצדיקים לחיי עולם׃

מהתנך

הספר מתי 26

(12) תהילים 89:44 (89:45) הִשְׁבַּתָּ מִטְּהָרֹו וְכִסְאֹו לָאָרֶץ מִגַּֽרְתָּה׃ תהילים 89:45 (89:46) הִקְצַרְתָּ יְמֵי עֲלוּמָיו הֶֽעֱטִיתָ עָלָיו בּוּשָׁה סֶֽלָה׃

תהילים 89:51 (89:52) אֲשֶׁר חֵרְפוּ אֹויְבֶיךָ יְהוָה אֲשֶׁר חֵרְפוּ עִקְּבֹות מְשִׁיחֶֽךָ׃

דניאל 9:26 - וְאַחֲרֵי הַשָּׁבֻעִים שִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם יִכָּרֵת מָשִׁיחַ וְאֵין לֹו וְהָעִיר וְהַקֹּדֶשׁ יַשְׁחִית עַם נָגִיד הַבָּא . . .׃

ישעיה 53:12 - לָכֵן אֲחַלֶּק־לֹו בָרַבִּים וְאֶת־עֲצוּמִים יְחַלֵּק שָׁלָל תַּחַת אֲשֶׁר הֶעֱרָה לַמָּוֶת נַפְשֹׁו וְאֶת־פֹּשְׁעִים נִמְנָה וְהוּא חֵטְא־רַבִּים נָשָׂא וְלַפֹּשְׁעִים יַפְגִּֽיעַ׃ ס

(14-16) תהילים 41:5 (41:6) אֹויְבַי יֹאמְרוּ רַע לִי מָתַי יָמוּת וְאָבַד שְׁמֹֽו׃ תהילים 41:6 (41:7) וְאִם־בָּא לִרְאֹות שָׁוְא יְדַבֵּר לִבֹּו יִקְבָּץ־אָוֶן לֹו יֵצֵא לַחוּץ יְדַבֵּֽר׃ תהילים 41:7 (41:8) יַחַד עָלַי יִתְלַחֲשׁוּ כָּל־שֹׂנְאָי עָלַי יַחְשְׁבוּ רָעָה לִֽי׃

תהילים 41:9(41:10) גַּם־אִישׁ שְׁלֹומִי אֲשֶׁר־בָּטַחְתִּי בֹו אֹוכֵל לַחְמִי הִגְדִּיל עָלַי עָקֵֽב׃ תהילים 41:10 (41:11) וְאַתָּה יְהוָה חָנֵּנִי וַהֲקִימֵנִי וַֽאֲשַׁלְּמָה לָהֶֽם׃

זכריה 11:10 - וָאֶקַּח אֶת־מַקְלִי אֶת־נֹעַם וָאֶגְדַּע אֹתֹו לְהָפֵיר אֶת־בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת־כָּל־הָעַמִּֽים׃ זכריה 11:11 - וַתֻּפַר בַּיֹּום הַהוּא וַיֵּדְעוּ כֵן עֲנִיֵּי הַצֹּאן הַשֹּׁמְרִים אֹתִי כִּי דְבַר־יְהוָה הֽוּא׃ זכריה 11:12 - וָאֹמַר אֲלֵיהֶם אִם־טֹוב בְּעֵינֵיכֶם הָבוּ שְׂכָרִי וְאִם־לֹא חֲדָלוּ וַיִּשְׁקְלוּ אֶת־שְׂכָרִי שְׁלֹשִׁים כָּֽסֶף׃

(26)נחמיה 9:15 - וְלֶחֶם מִשָּׁמַיִם נָתַתָּה לָהֶם לִרְעָבָם וּמַיִם מִסֶּלַע הֹוצֵאתָ לָהֶם לִצְמָאָם וַתֹּאמֶר לָהֶם לָבֹוא לָרֶשֶׁת אֶת־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־נָשָׂאתָ אֶת־יָדְךָ לָתֵת לָהֶֽם׃

(28)ויקרא 17:11 - כִּי נֶפֶשׁ הַבָּשָׂר בַּדָּם הִוא וַאֲנִי נְתַתִּיו לָכֶם עַל־הַמִּזְבֵּחַ לְכַפֵּר עַל־נַפְשֹׁתֵיכֶם כִּֽי־הַדָּם הוּא בַּנֶּפֶשׁ יְכַפֵּֽר׃

ישעיה 42:6 - אֲנִי יְהוָה קְרָאתִיךָֽ בְצֶדֶק וְאַחְזֵק בְּיָדֶךָ וְאֶצָּרְךָ וְאֶתֶּנְךָ לִבְרִית עָם לְאֹור גֹּויִֽם׃ישעיה 42:7 - לִפְקֹחַ עֵינַיִם עִוְרֹות לְהֹוצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר מִבֵּית כֶּלֶא יֹשְׁבֵי חֹֽשֶׁךְ׃ישעיה 42:8 - אֲנִי יְהוָה הוּא שְׁמִי וּכְבֹודִי לְאַחֵר לֹֽא־אֶתֵּן וּתְהִלָּתִי לַפְּסִילִֽים׃ ישעיה 42:9 - הָרִֽאשֹׁנֹות הִנֵּה־בָאוּ וַֽחֲדָשֹׁות אֲנִי מַגִּיד בְּטֶרֶם תִּצְמַחְנָה אַשְׁמִיע אֶתְכֶֽם׃ פ

ישעיה 43:19 - הִנְנִי עֹשֶׂה חֲדָשָׁה עַתָּה תִצְמָח הֲלֹוא תֵֽדָעוּהָ אַף אָשִׂים בַּמִּדְבָּר דֶּרֶךְ בִּֽישִׁמֹון נְהָרֹֽות׃

ישעיה 43:25 - אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי וְחַטֹּאתֶיךָ לֹא אֶזְכֹּֽר׃

ירמיה 31:31 - הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם־יְהוָה וְכָרַתִּי אֶת־בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת־בֵּית יְהוּדָה בְּרִית חֲדָשָֽׁה׃ירמיה 31:32 - לֹא כַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת־אֲבֹותָם בְּיֹום הֶחֱזִיקִי בְיָדָם לְהֹוצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲשֶׁר־הֵמָּה הֵפֵרוּ אֶת־בְּרִיתִי וְאָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָם נְאֻם־יְהוָֽה׃ירמיה 31:33 - כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת־בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם נְאֻם־יְהוָה נָתַתִּי אֶת־תֹּֽורָתִי בְּקִרְבָּם וְעַל־לִבָּם אֶכְתֲּבֶנָּה וְהָיִיתִי לָהֶם לֵֽאלֹהִים וְהֵמָּה יִֽהְיוּ־לִי לְעָֽם׃ירמיה 31:34 - וְלֹא יְלַמְּדוּ עֹוד אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת־אָחִיו לֵאמֹר דְּעוּ אֶת־יְהוָה כִּֽי־כוּלָּם יֵדְעוּ אֹותִי לְמִקְטַנָּם וְעַד־גְּדֹולָם נְאֻם־יְהוָה כִּי אֶסְלַח לַֽעֲוֹנָם וּלְחַטָּאתָם לֹא אֶזְכָּר־עֹֽוד׃ ס

(31)זכריה 13:7 - חֶרֶב עוּרִי עַל־רֹעִי וְעַל־גֶּבֶר עֲמִיתִי נְאֻם יְהוָה צְבָאֹות הַךְ אֶת־הָֽרֹעֶה וּתְפוּצֶיןָ הַצֹּאן וַהֲשִׁבֹתִי יָדִי עַל־הַצֹּעֲרִֽים׃

(39) תהילים 116:13 - כֹּוס־יְשׁוּעֹות אֶשָּׂא וּבְשֵׁם יְהוָה אֶקְרָֽא׃ תהילים 116:14 - נְדָרַי לַיהוָה אֲשַׁלֵּם נֶגְדָה־נָּא לְכָל־עַמֹּֽו׃ תהילים 116:15 - יָקָר בְּעֵינֵי יְהוָה הַמָּוְתָה לַחֲסִידָֽיו׃

(53)דניאל 7:10 - נְהַר דִּי־נוּר נָגֵד וְנָפֵק מִן־קֳדָמֹוהִי אֶלֶף אלפים יְשַׁמְּשׁוּנֵּהּ וְרִבֹּו רבון קָֽדָמֹוהִי יְקוּמוּן דִּינָא יְתִב וְסִפְרִין פְּתִֽיחוּ׃

תהילים 68:17 (68:18) רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן אֲדֹנָי בָם סִינַי בַּקֹּֽדֶשׁ׃

(54)ישעיה 53:7 - נִגַּשׂ וְהוּא נַעֲנֶה וְלֹא יִפְתַּח־פִּיו כַּשֶּׂה לַטֶּבַח יוּבָל וּכְרָחֵל לִפְנֵי גֹזְזֶיהָ נֶאֱלָמָה וְלֹא יִפְתַּח פִּֽיו׃

ישעיה 53:8 - מֵעֹצֶר וּמִמִּשְׁפָּט לֻקָּח וְאֶת־דֹּורֹו מִי יְשֹׂוחֵחַ כִּי נִגְזַר מֵאֶרֶץ חַיִּים מִפֶּשַׁע עַמִּי נֶגַע לָֽמֹו׃

(56) תהילים 2:2 - יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי־אֶרֶץ וְרֹוזְנִים נֹֽוסְדוּ־יָחַד עַל־יְהוָה וְעַל־מְשִׁיחֹֽו׃

בראשית 49:10 - לֹֽא־יָסוּר שֵׁבֶט מִֽיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו עַד כִּֽי־יָבֹא שֶׂילה וְלֹו יִקְּהַת עַמִּֽים׃בראשית 49:11 - אֹסְרִי לַגֶּפֶן עירה וְלַשֹּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנֹו כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשֹׁו וּבְדַם־עֲנָבִים סותה

תהילים 49:7 (49:8)אָח לֹא־פָדֹה יִפְדֶּה אִישׁ לֹא־יִתֵּן לֵאלֹהִים כָּפְרֹֽו׃תהילים 49:8 (49:9)וְיֵקַר פִּדְיֹון נַפְשָׁם וְחָדַל לְעֹולָֽם׃תהילים 49:9 (49:10)וִֽיחִי־עֹוד לָנֶצַח לֹא יִרְאֶה הַשָּֽׁחַת׃

תהילים 49:15 (49:16) אַךְ־אֱלֹהִים יִפְדֶּה נַפְשִׁי מִֽיַּד־שְׁאֹול כִּי יִקָּחֵנִי סֶֽלָה׃

ישעיה 59:16 - וַיַּרְא כִּֽי־אֵין אִישׁ וַיִּשְׁתֹּומֵם כִּי אֵין מַפְגִּיעַ וַתֹּושַֽׁע לֹו זְרֹעֹו וְצִדְקָתֹו הִיא סְמָכָֽתְהוּ׃

ישעיה 59:20 וּבָא לְצִיֹּון גֹּואֵל וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע בְּיַֽעֲקֹב נְאֻם יְהוָֽה׃

הושע 13:14 - מִיַּד שְׁאֹול אֶפְדֵּם מִמָּוֶת אֶגְאָלֵם אֱהִי דְבָרֶיךָ מָוֶת אֱהִי קָֽטָבְךָ שְׁאֹול נֹחַם יִסָּתֵר מֵעֵינָֽי׃

ויקרא 25:48 - אַחֲרֵי נִמְכַּר גְּאֻלָּה תִּהְיֶה־לֹּו אֶחָד מֵאֶחָיו יִגְאָלֶֽנּוּ׃

ישעיה 52:3 - כִּֽי־כֹה אָמַר יְהוָה חִנָּם נִמְכַּרְתֶּם וְלֹא בְכֶסֶף תִּגָּאֵֽלוּ׃

ישעיה 52:6 - לָכֵן יֵדַע עַמִּי שְׁמִי לָכֵן בַּיֹּום הַהוּא כִּֽי־אֲנִי־הוּא הַֽמְדַבֵּר הִנֵּֽנִי׃

ישעיה52:9 - פִּצְחוּ רַנְּנוּ יַחְדָּו חָרְבֹות יְרוּשָׁלִָם כִּֽי־נִחַם יְהוָה עַמֹּו גָּאַל יְרוּשָׁלִָֽם׃ישעיה 52:10 - חָשַׂף יְהוָה אֶת־זְרֹועַ קָדְשֹׁו לְעֵינֵי כָּל־הַגֹּויִם וְרָאוּ כָּל־אַפְסֵי־אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵֽינוּ׃ ס

ישעיה52:13 - הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי יָרוּם וְנִשָּׂא וְגָבַהּ מְאֹֽד׃

ישעיה49:8 - כֹּה אָמַר יְהוָה בְּעֵת רָצֹון עֲנִיתִיךָ וּבְיֹום יְשׁוּעָה עֲזַרְתִּיךָ וְאֶצָּרְךָ וְאֶתֶּנְךָ לִבְרִית עָם לְהָקִים אֶרֶץ לְהַנְחִיל נְחָלֹות שֹׁמֵמֹֽות׃ישעיה 49:9 - לֵאמֹר לַֽאֲסוּרִים צֵאוּ לַאֲשֶׁר בַּחֹשֶׁךְ הִגָּלוּ עַל־דְּרָכִים יִרְעוּ וּבְכָל־שְׁפָיִים מַרְעִיתָֽם׃

ישעיה48:16- קִרְבוּ אֵלַי שִׁמְעוּ־זֹאת לֹא מֵרֹאשׁ בַּסֵּתֶר דִּבַּרְתִּי מֵעֵת הֱיֹותָהּ שָׁם אָנִי וְעַתָּה אֲדֹנָי יְהוִה שְׁלָחַנִי וְרוּחֹֽו׃ פ

(64) תהילים 110:1 - לְדָוִד מִזְמֹור נְאֻם יְהוָה לַֽאדֹנִי שֵׁב לִֽימִינִי עַד־אָשִׁית אֹיְבֶיךָ הֲדֹם לְרַגְלֶֽיךָ׃

תהילים 110:2 מַטֵּֽה־עֻזְּךָ יִשְׁלַח יְהוָה מִצִּיֹּון רְדֵה בְּקֶרֶב אֹיְבֶֽיךָ׃ תהילים 110:3 - עַמְּךָ נְדָבֹת בְּיֹום חֵילֶךָ בְּֽהַדְרֵי־קֹדֶשׁ מֵרֶחֶם מִשְׁחָר לְךָ טַל יַלְדֻתֶֽיךָ׃ תהילים 110:4 - נִשְׁבַּע יְהוָה וְלֹא יִנָּחֵם אַתָּֽה־כֹהֵן לְעֹולָם עַל־דִּבְרָתִי מַלְכִּי־צֶֽדֶק׃ תהילים 110:5 - אֲדֹנָי עַל־יְמִֽינְךָ מָחַץ בְּיֹום־אַפֹּו מְלָכִֽים׃ תהילים 110:6 - יָדִין בַּגֹּויִם מָלֵא גְוִיֹּות מָחַץ רֹאשׁ עַל־אֶרֶץ רַבָּֽה׃ דניאל 7:13- חָזֵה הֲוֵית בְּחֶזְוֵי לֵֽילְיָא וַאֲרוּ עִם־עֲנָנֵי שְׁמַיָּא כְּבַר אֱנָשׁ אָתֵה הֲוָה וְעַד־עַתִּיק יֹֽומַיָּא מְטָה וּקְדָמֹוהִי הַקְרְבֽוּהִי׃

תהילים 45:2 (45:3)יָפְיָפִיתָ מִבְּנֵי אָדָם הוּצַק חֵן בְּשְׂפְתֹותֶיךָ עַל־כֵּן בֵּֽרַכְךָ אֱלֹהִים לְעֹולָֽם׃ תהילים 45:3 (45:4) חֲגֹֽור־חַרְבְּךָ עַל־יָרֵךְ גִּבֹּור הֹודְךָ וַהֲדָרֶֽךָ׃ תהילים 45:4 (45:5) וַהֲדָרְךָ צְלַח רְכַב עַֽל־דְּבַר־אֱמֶת וְעַנְוָה־צֶדֶק וְתֹורְךָ נֹורָאֹות יְמִינֶֽךָ׃ תהילים 45:5 (45:6) חִצֶּיךָ שְׁנוּנִים עַמִּים תַּחְתֶּיךָ יִפְּלוּ בְּלֵב אֹויְבֵי הַמֶּֽלֶךְ׃ תהילים 45:6 (45:7) כִּסְאֲךָ אֱלֹהִים עֹולָם וָעֶד שֵׁבֶט מִישֹׁר שֵׁבֶט מַלְכוּתֶֽךָ׃ תהילים 45:7 (45:8) אָהַבְתָּ צֶּדֶק וַתִּשְׂנָא רֶשַׁע עַל־כֵּן מְשָׁחֲךָ אֱלֹהִים אֱלֹהֶיךָ שֶׁמֶן שָׂשֹׂון מֵֽחֲבֵרֶֽיךָ׃

(67, 68)ישעיה 50:4 - אֲדֹנָי יְהֹוִה נָתַן לִי לְשֹׁון לִמּוּדִים לָדַעַת לָעוּת אֶת־יָעֵף דָּבָר יָעִיר בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר יָעִיר לִי אֹזֶן לִשְׁמֹעַ כַּלִּמּוּדִֽים׃ישעיה 50:5 - אֲדֹנָי יְהוִה פָּתַֽח־לִי אֹזֶן וְאָנֹכִי לֹא מָרִיתִי אָחֹור לֹא נְסוּגֹֽתִי׃ישעיה 50:6 - גֵּוִי נָתַתִּי לְמַכִּים וּלְחָיַי לְמֹֽרְטִים פָּנַי לֹא הִסְתַּרְתִּי מִכְּלִמֹּות וָרֹֽק׃ישעיה 50:7 - וַאדֹנָי יְהוִה יַֽעֲזָר־לִי עַל־כֵּן לֹא נִכְלָמְתִּי עַל־כֵּן שַׂמְתִּי פָנַי כַּֽחַלָּמִישׁ וָאֵדַע כִּי־לֹא אֵבֹֽושׁ׃ישעיה 50:8 - קָרֹוב מַצְדִּיקִי מִֽי־יָרִיב אִתִּי נַעַמְדָה יָּחַד מִֽי־בַעַל מִשְׁפָּטִי יִגַּשׁ אֵלָֽי׃ישעיה 50:9 - הֵן אֲדֹנָי יְהוִה יַֽעֲזָר־לִי מִי־הוּא יַרְשִׁיעֵנִי הֵן כֻּלָּם כַּבֶּגֶד יִבְלוּ עָשׁ יֹאכְלֵֽם׃ישעיה 50:10 - מִי בָכֶם יְרֵא יְהוָה שֹׁמֵעַ בְּקֹול עַבְדֹּו אֲשֶׁר הָלַךְ חֲשֵׁכִים וְאֵין נֹגַהּ לֹו יִבְטַח בְּשֵׁם יְהוָה וְיִשָּׁעֵן בֵּאלֹהָֽיו׃

דברים 18:15 - נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֵלָיו תִּשְׁמָעֽוּן׃דברים 18:16 - כְּכֹל אֲשֶׁר־שָׁאַלְתָּ מֵעִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב בְּיֹום הַקָּהָל לֵאמֹר לֹא אֹסֵף לִשְׁמֹעַ אֶת־קֹול יְהוָה אֱלֹהָי וְאֶת־הָאֵשׁ הַגְּדֹלָה הַזֹּאת לֹֽא־אֶרְאֶה עֹוד וְלֹא אָמֽוּת׃דברים 18:17 - וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָי הֵיטִיבוּ אֲשֶׁר דִּבֵּֽרוּ׃דברים 18:18 - נָבִיא אָקִים לָהֶם מִקֶּרֶב אֲחֵיהֶם כָּמֹוךָ וְנָתַתִּי דְבָרַי בְּפִיו וְדִבֶּר אֲלֵיהֶם אֵת כָּל־אֲשֶׁר אֲצַוֶּֽנּוּ׃דברים 18:19 - וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹֽא־יִשְׁמַע אֶל־דְּבָרַי אֲשֶׁר יְדַבֵּר בִּשְׁמִי אָנֹכִי אֶדְרֹשׁ מֵעִמֹּֽו׃